הסיפור שלי עם אכילה רגשית ו5 תובנות שקיבלתי שעזרו לי להפתר ממנה
אני לא אשכח את הרגע ההוא,
הייתי בת עשרים ומשהו (שנת 2008)
עבדתי בארה”ב.
יום אחד, בסוף יום עבודה,
מצאתי את עצמי לבד בדירה,
ניגשתי למטבח, לקחתי את הקורנפלקס האורגני והמתוק שקניתי
ואת החלב,
התיישבתי והתחלתי לאכול.
אכלתי עוד ועוד,
גם אחרי שהרגשתי שאני כבר ממש מלאה,
החוויה והטעם היה כל כך טוב,
אבל הבטן כבר צעקה שהגזמתי.
נהיו לי נפיחות וכאב בטן כמובן.
הרגשתי מאוכזבת מעצמי,
מחוסר היכולת שלי לעצור,
הרגשתי שאני עושה לעצמי נזק. כמו הלקאה עצמית.תחושת ייאוש הציפה אותי – לא בגלל המשקל,
אלא בגלל שעשיתי לעצמי רע.
5 תובנות שקיבלתי מאז:
1-הבנתי שהאוכל הטעים מילא חלל נפשי.
2-זיהיתי שהיה לי צורך להרגיש חופשייה להיות אני. וזה התבטא בכך שאכלתי עוד ועוד.
3-הבנתי שאפשר לרפא את ההתנהגות הזו. בדרך נעימה, בלי למנוע מעצמי אוכל שאני אוהבת.
4- הבנתי שאני לא צריכה להיות מושלמת בדרך, אבל להתקדם בה. והיום, אני חופשייה מהתנהגויות כאלה. וזה ממש מרגש. ואני מרגישה הכי אני. קלילה כמו שאני אוהבת להיות.
מה את יכולה לעשות כבר היום?
אם בסוף היום את רוצה לשחרר את היום העמוס והלחוץ ולהתפנק,
זה לא חייב להיות קשור לאוכל.
תנסי קודם את אלה:
-אמבטיית עם שמן (מפנקת אך זמינה)
-הדלקת נר ריחני ויצירת אווירה נעימה
-מדיטציה
-השתרעות הספה
-חיבוק עם בן/בת הזוג
-לכתוב במחברת אישית
לסיכום:
התגברות על אכילה רגשית דורשת תרגול,
אבל אפשר לקצר את הדרך עם כלים מעשיים וטכניקות נכונות.
אני מזמינה אותך להתחיל במסע הזה כבר היום 
